אור אינסוף
רוצה להתממש בחומר.
הוא מצמצם את עצמו כדי לפנות לו מקום
ובחלל הפנוי נוצרות קליפות-
עשר הספירות, עשר איכויות במבנים שונים של אור.

אחר כך נשבר האור
שבע הספירות התחתונות מתרסקות ובתוכן ניצוצות- רסיסי אור אינסוף.
כל קליפה מחזיקה ניצוץ של אור.

העולם שאנחנו חיים בו הוא אור שנשבר אל תוך החומר
אנרגיה חיה בתוך כל אטום ובכל תא בגוף.

לקליפות השבורות יש פוטנציאל של איכות נמוכה ואפילו של הרס,
גם בחומר וגם באנרגיה;
כל מה שהשתמשנו וזרקנו לפח.
כעס שהרגשנו והדחקנו וקפא אצלנו בגוף.
פליטות מזהמים- מהתעשייה ועד הצריכה הביתית.

אבל הקליפות הן אלה שמחזיקות את האור.
בלי קליפות אין לאוטר מקום להתבטא.

הקיום של העולם תלוי במתח שבין האור לקליפות שאנחנו מייצרים
בטח בעולם מתועש ומתפתח-
כמה פסולת נייצר לעומת כושר הנשיאה של כדור הארץ?
ואיך נצרוך משאבים באופן מקיים?
ואיך זה קשור בטיפול בכאב?

מוזמנים להרצאה על אור וקליפות, כלכלה מעגלית
ואחריות אישית- על האור והקליפות שאנחנו מפזרים סביבנו בעצם קיומנו.

להתראות!
ורד ברואריס- התשובה בגוף.