מזה כ 26 שנה – בערך מגיל 52 - אני לא רואה דבר דרך העיניים החיצוניות שלי.
בשפה שגורה יותר, המונח הרשמי השכיח הוא: "עיוור".
במפגשים ובהרצאות שלי עם ילדי גנים, בתי ספר ואנשים בוגרים כאחד -
אני מביא את דרך ההתמודדות המוצלחת שלי עם אי הראייה דרך העיניים,
אני ממחיש איך מהמקום שבו הכל היה בלתי אפשרי –
ניתן בכל זאת להגיע למקום שבו הכל אפשרי,
ללכת לאן שבא לי ללכת בחיים
ולעשות בכוחות עצמי כמעט את כל מה שאתם – הרואים - עושים.

ילדים, חברים - הכל אפשרי!
שום דבר לא צריך לעצור אתכם בחיים,
ואני כאן כדי להראות לכם את זה.
שמי ישראל רוזבסקי-רז, בן 78, גרוש וחי בקיבוץ דליה.
דרך סיפור חיי תוכלו גם אתם לראות -
שהאופטימיות היא מה שמעצב יותר מכל את החיים.
בזכותה - גם במקומות הכי נמוכים וקשים בחיים,
יש בנו את הידיעה הפנימית שהכל בידינו;
אם רק נרצה ונהיה נחושים מספיק -
נוכל ליצור לעצמנו שלב חדש ומתקדם יותר בחיים.


אני מצפה לכם בשמחה בהרצאתי: "לבחור לקום בכל פעם מחדש".

מתוך הביקורות על ההרצאה:
- "תודה לאדם מופלא יצירתי וכובש כמוך, על היוזמה הברוכה"
- "הקשבתי להרצאה שלך בהתרגשות גדולה והרגשתי את העוצמות שבך דרך המסך"
- ההסתכלות החיובית שלך מכניסה את כולנו לפרופורציות וללמידה שהכול אפשרי"
- "סיפור חייך מעורר השראה ומרגש כל פעם מחדש!"
- "אתה אדם נפלא ומעשיר וההרצאה שלך מרגשת מאוד, למדתי ממך תובנות יפות. תודה רבה לך"
- "אתה מיוחד ועם קסם אישי, ידע עצום בתחומים רבים, ונתינתך אינסופית"